אחת השאלות הכי נפוצות שמתעוררות להן בהגעה ליעד חדש היא:
"היי,הגענו הרגע / אתמול / מחר לקאו לאק, קופיפי,קופנגן,קו טאו,פאי,ריילי ביץ', מה יש לעשות כאן ?!"


ולא סתם הוזכרו המקומות הספציפים בשורה למעל, כי בד''כ מדובר על אותם מס' יעדים שהמגיעים אליהם נתקלים בקשיים למלא את הזמן,בפרט שמדובר במשפחות עם ילדים, או בחבר'ה צעירים, זוגות וכו',
כשמגיעים לאיים גדולים, או לערים המרכזיות, כמו פוקט ,קוסאמוי, צ'אנג מאי ,בנגקוק, הואה הין, קאנצ'נבורי ועוד כמה,האפשרויות הן רבות ומגוונות,
 

אך במקומות מסויימים המצב טיפה שונה. לעיתים לשאלת ה"הגענו מה יש לעשות כאן" מתווספת גם נימה של אכזבה קלה,או תחילתה של קטסטרופה שעלולה להיות מלווה גם ב"דחווווווףףףףף" המוכר והידוע לתחילת ההודעה,

וכשאין מענה הולם משאר הגולשים בקבוצה,
 

ורעיונות ל"מה לעשות" לא מתקבלים, המצב עלול להתדרדר ל"הלכה לי החופשה..."
להלן מס' טיפים ע''מ להמנע,ובמקרה הצורך דרכים לצאת מהמשבר, או יתר נכון, לא להכנס אליו מלכחתחילה ! * שיעורי בית / הכנה מוקדמת / או כמו שמכנים זאת בצבא: 'מלם' - מודיעין לפני מבצע 😛

ואין דבר בסיסי יותר,נגיש יותר,קל יותר, לעשיה וביצוע לפני טיול. מתכננים לנסוע ליעד כלשהו ?
ואין זה משנה אם קוראים ליעד קאו לאק או בנגקוק, חיקרו טיפה לגבי היעד

בידקו לפני מהן האפשרויות במקום, מהם האזורים המרכזיים,היכן ואילו אטרקציות ישנן באזור, דרכי הגעה אליהן, ואיך יוצרים קשר ועם מי במידה ורוצים נניח להזמין טיול או אטרקציה.
הרי כל מקום בתאילנד,ואין זה משנה אם הוא הנידח ביותר או העמוס ביותר, יש לגביו חומר באינטרנט שיכול להכיל כמה אינציקלופדיות, לא מאמינים ? בידקו בעצמכם, רישמו בגוגל/יוטיוב/אינסטגרם/פייסבוק/טוויטר את שם המקום/יעד - ומייד תקבלו שלל מידע. מה יש ומה אין.

להגיע למקום כמו קאו לאק, ולא לדעת מראש שזה יעד בטן גב נטו, רצועת חוף שלווה ויפה,שכל הסיגנון שלה, האופי, התשתיות, האווירה וכו', זה סתלבט במלון,על החוף,בבריכה - זה כמו לנסוע למדבר סהרה ולא לדעת מראש שיש שם מדבר.

וממש לא צריך להיות שרלוק הולמס בשביל "לגלות" את כל הדברים האלו,
ואפחד לא חייב להיות בוגר/ת 8200 בשביל להקליק בגוגל: "מה יש לעשות בקראבי" (אגב,תמיד רצוי באנגלית,יש יותר מידע) ובכדי להבין שקופיפי זה אי קטן עם חופים,שמוקף ב...ים אפשר להקליק ביוטיוב "קופיפי", ותדעו מראש אם זה מקום להעביר בו שבוע עם הילדים נטולי הריטלין או לא.
(ולהבדיל, תוכלו לדעת מראש שפטאיה זה לא יעד אידאלי לירח דבש וכיו'ב)

אז נכון,גם בקאו לאק ובקופיפי ובפאי, ובעוד מס' מקומות שהם בעיקר אווירה,ופחות "לעשות" יש תמיד מה לעשות מבחינת אטרקציות וטיולים, אבל עדיין המקומות האלו הם פחות מתאימים למי שמחפש "לעשות", מי שמחפש לתפעל את הילדים מבוקר עד ליל, או מי שמעוניין לבלות בחיי לילה סוערים עד שעות הבוקר.... ואת הנתון הזה אפשר וכדאי לדעת מראש. ובקלות.

ונניח והגעתם לא מוכנים, לא היה לכם זמן להתכונן לטיול ולחופשה, עבודה,פקקים,ילדים,חתונה,מסיבת רווקות... והנה אתם עכשיו בקופנגן ! ביום הראשון עשיתם טיול שייט ,ויש לכם עוד שבוע עם הילדים,ואתם חייבים להעסיק אותם.... לפני שאתם ניגשים להעלות פוסט "הגענו מה יש לעשות כאן"
הביטו סביב, קחו נשימה עמוקה,
הכנסו למוד של תאילנד,של חופש,של טבע, כל המקומות האלו, ה"נטולי אטרקציות" הם תמיד מקומות מדהימים מבחינת טבע,נופים, אנשים,אוכל,תרבות, ועושר כ''כ ענק של אינסוף אפשרויות, ובעיקר אפשרויות ודברים שאין בשגרת היומיום בארץ, מה רע בלהעביר מס' שעות (שעות?? ימים!!) באיזה חוף אקזוטי, חול לבן, עצי קוקוס מסביב 🌴 ושייק אננס בשקל וחצי ביד 🍍
לתת לילדים לבנות ארמונות לאסוף צדפים, לעשות מסאג', לקחת סאפ או בוגי ולשחות, להעיף עפיפון, לשחק
כדורגל,לרוץ,ליפול,לקום, הרי הוצאתם את הילדים סוף סוף מהמחשבים והסמארטפונים נכון ?

תנו להם טבע, ים, אוויר, הם זקוקים לזה. מה בדבר פעילויות שכל מלון כמעט מציע ? רכיבת אופניים משפחתית משותפת, לא צריך מדריך והכוונה לכל דבר, ולא צריך טיול מאורגן, היו עצמאים,קחו אופניים וטיילו,ריכבו 5 ק''מ שמאלה או ימינה, אתם בתאילנד, כל צעד ושעל יש משהו מעניין, אפילו אם לא קוראים לזה "פארק אומגות"

מה עם שווקים? גם במקום הכי שקט ושומם בתאילנד,תמיד,אבל תמיד יש איזה שוק לא רחוק, ושוק לא חייב להיות "שוק הלילה המפורסם"בשביל שיהיה מעניין, גם סתם שוק הכי מעפן שיש עשוי להתגלות כאוצר אמיתי, ליצור אינטארקציה עם הרוכלים, לטעום פירות וירקות לא מוכרים, להגעל או להתענג מהריחות הלא מוכרים, חברים, שוק בתאילנד זה תמיד חוויה. לכולם.
וכמה שיותר פשוט, וכמה שפחות זיופי נייק ורוכלים שאומרים "סבבה אחשלי" - כך השוק יותר מעניין ואטרקטיבי. מקומיים. כן, מקומיים ! המוזרים האלה עם העיינים המלוכסנות, אלה שתמיד מחייכים ואומרים "סבאדיקאפ", אלה שתמיד אפשר לשאול אותם, להתייעץ איתם לגבי האזור שהם חיים בו. הרי תמיד מקומי שמכיר את האזור טוב מכולם ידע לכוון אותכם לאיזה מפל מיוחד,נקודת תצפית מרהיבה, איזה מקדש מעניין, ועוד ועוד, אל תתביישו לשאול, את הפקידה במלון, את הנהג מונית,את המוכרת בחנות,את הרוכל בשוק, הם לא יודעים אנגלית?
תשאלו עוד מישהו, לאט לאט תאספו מידע,תקבלו רעינות, שלעיתים יכולים להיות מועילים הרבה יותר מאנשים בפייס שיש מצב שלא ממש יודעים כלום על היעד שבו אתם עכשיו.

נצלו את היותכם בתאילנד לא רק בשביל לעשות מסאג' כל שעתיים או לאכול טונות של אננסים (זה משמין!) נצלו את ההזדמנות גם ליצור שיח ואינטארקציה עם המקומיים, ולא סתם זה מודגש, התאילנדים מהעמים היותר נחמדים וחברותיים בעולם, והם נחמדים אפילו יותר ככל שהיעדים הם שקטים יותר, כל אותם יעדי "נטולי אטרקציות", כי שם נמצאים התאילנדים שסיגנון חייהם הוא בד''כ בהתאם, הם לא העירונים והעסוקים של בנגקוק ופטאיה ופוקט, הם אלו שיודעים הכי טוב איך ומה לעשות בלי הפסקה באותם מקומות שלכם לפחות נדמה שאין מה לעשות בהם....
אתם עלולים להיות מופתעים עד כמה שיחות חולין נימוסיות עם מקומיים יכולות להוות לכם פתח לחוויות והרפתקאות מופלאות שספק אם דמיינתם! לעיתים "אהלן אהלן" עם איזה מוכר בננה לוטי ברחוב יכולה להסתיים בהזמנה אליו הביתה לראות את המשפחה ולאכול משהו על האש אצל השכנים שבדיוק חוגגים חתונה לבת,והופ אתם בחתונה של תאילנדים 😄 כן כן, נשמע מוזר קצת, אבל זאת בדיוק תאילנד, עוד לפני האומגות והטיול שייט לג'ימס בונד והקניון עם הם החנות של זארה. מדובר במדינה של אנשים חמימים ומכניסי אורחים, ושפע אטרקציות שנתן לנו האל או בודהה,והכל חופשי חופשי, זה נקרא טבע.

לפני הגעה ליעד/אי/עיר - הגדירו לעצמכם מה הציפיות שלכם, מה בא לכם לעשות, לראות,לחוות, אם מראש אתם יודעים שלא בא לכם עכשיו על יומיים שלושה רביצה על החוף או בברכה, אז המנעו מראש להגיע לאותם מקומות שזה בדיוק האופי והסיגנון שלהם. אין שום חוק שמחייב לבקר בכמה שיותר יעדים בטיול של שלושה שבועות בתאילנד.

זה שכולם נוסעים ל XYZ זה ממש לא מחייב גם אותכם. אם אתם פעלתנים,חובבי אקשן,טיולים, והרבה "מה לעשות" - אז הקדישו יותר ימים ליעדים שיספקו לכם את האנדנלין וריגושים שאתם זקוקים להם! אין שום בושה לבלות שבועיים בפוקט אם זה מה שמתאים לכם, וממש לא חייבים לנסוע לקופיפי אם אופי המקום פחות בשבילכם, וההפך, כל מטייל והסיגנון שלו, ואפילו אם החברה הכי טובה שלך נשבעה לך ש"ואייי איזה מושלם היה בקו יאו יאי" - זה לא אומר שגם את תהני מלשבת יומיים על החוף עם ספר ובירה ביד, היא כן, את לא.